מאמר זה הינו סקירה של הספרות הקיימת בדבר כלי אבחון מותאמים לילדים עם עיוורון או עם לקות ראייה.
מטרות הסקירה הן:
- ללמוד על ההתמודדות שהתפתחה בעולם המערבי סביב הסוגיה.
- להציע קווים מנחים לתהליך ההערכה הפסיכולוגית לילדים ולמתבגרים עם עיוורון או עם לקות ראייה עבור אנשי מקצוע בישראל.
מוגבלות בראייה היא לקות חושית בעלת השפעה רבה על ההתפתחות והתפקוד של ילדים ומתבגרים. אוכלוסיית הילדים והמתבגרים עם עיוורון או עם לקות ראייה היא הטרוגנית ומושפעת מסוג הלקות, מהגיל שבו היא החלה ומחומרתה.
אבחון פסיכולוגי של ילדים ומתבגרים עם מוגבלות בראייה הוא מקור מידע חשוב להתאמת תכניות התערבות חינוכיות, טיפוליות ותעסוקתיות אשר ישפיעו באופן ישיר על תפקוד הילד ומשפחתו בהווה ובעתיד.
לאבחון הפסיכולוגי לילדים עם מוגבלות בראייה נדרשות התאמות מיוחדות עקב השונות הגדולה של המגבלה בראייה ועקב העובדה שרובם המוחלט של המבחנים הפסיכולוגיים הקיימים כוללים גירויים חזותיים שאינם מתאימים לילדים ולמתבגרים עם עיוורון או עם לקויות ראייה. ההתאמות כוללות דגשים בכלי ההערכה, בצורת ההעברה, בפירוש ובניתוח הממצאים ובמתן המלצות המתאימות.
הסוקרות ממליצות כי לכל ילד וילד ייבנה ויותאם מערך אבחוני ייחודי שיתבסס על הערכה רב-מקצועית בידי אנשי צוות מתחומי הרפואה, מקצועות הבריאות (ריפוי בעיסוק, תקשורת ופיזיותרפיה), והחינוך.
שלב ראשוני בתהליך ההערכה הוא איסוף נתוני רקע של הילד באמצעות שאלונים וראיונות עם ההורים ועם הצוות החינוכי והטיפולי. במידת הצורך, מומלץ לערוך תצפית במסגרת הטבעית של הילד עוד לפני שלב ההערכה הפורמאלית המשתמשת בכלי אבחון. ההמלצות המוצגות במסמך זה מדגישות את החשיבות של קבלת החלטות רק בתום שלב איסוף הנתונים הראשוני.
עוד על ההמלצות וקריאת הסקירה לחץ כאן
כתבו: פרופ' קורי שולמן, ביה"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית וגב' צילי ניר שמיר פסיכולוגית התפתחותית.
נובמבר 2015
סיכמה: ריטה לפיד, מנהלת מקצועית