מהו ראיון עבודה ?

ראיון עבודה הינו כלי המיון הבסיסי בכל תהליך גיוס וקבלה למקום עבודה. מטרת הראיונות הינה בחינת ההתאמה בין המועמד למשרה ספציפית בארגון ספציפי.

אחד הגורמים שיוצרים את תחושת הלחץ במהלך ראיון עבודה, הוא החשש ממעמדו של המראיין. מרואיינים רבים רואים במראיין דמות מאיימת בעלת כוח להשפיע על עתידם. הידיעה שהתרשמות המראיין משפיעה על תוצאות המבחן, הופכת אותו בתודעת המרואיין לדמות חזקה ומאיימת. לכן, נדמה כי קשה מאוד להצליח בראיון עבודה וכי הלחץ הגדול יכול להכשיל גם את הבטוחים שבינינו. לקות הראייה והשפעתה על הביטחון העצמי מקשים גם הם, ומעלים שאלות בנוגע ליכולת להציג עצמנו כראוי בפני המראיין. יחד עם זאת, ישנן דרכים רבות לשכלל יכולותינו לעבור ראיון עבודה בהצלחה, ועלינו להקפיד על מספר כללים חשובים מאוד.

תדריך זה בא במטרה להציג כלים ודגשים להתנהלות נכונה בראיון עבודה, הן בהתייחס למגבלת הראייה והן בהתייחס למאפיינים כלליים.

שלב מקדים – תרגול והכנה לפני הראיון

הראיון הוא למעשה הצגת עצמכם, וכמו לפני הצגה – יש להגיע מוכנים:

  • לפני כל ראיון כדאי להקדיש מעט זמן להכרת הארגון שאליו מעוניינים להצטרף (ניתן למצוא מידע רב באינטרנט), על מנת להכיר את פעילותו ולנסות להבין מה יכולות להיות הציפיות מהתפקיד בארגון זה.
  • כדאי לבדוק ברשתות החברתיות מי יהיה המראיין ומה תפקידו בחברה. רצוי לקרוא מספר פוסטים שלו כדי להבין מה חשוב לו ומה הסגנון שלו (זה גם עשוי לעזור במידה וישאל שאלות לא צפויות).
  • מומלץ להוציא מהאינטרנט רשימת שאלות נפוצות בראיונות עבודה וללמוד את התשובות הנכונות (אך לא ללמוד בעל פה, כדי שבעת הראיון לא יישמע כאילו מדקלמים).
  • רצוי לשבת עם שניים-שלושה אנשים קרובים ולתרגל עמם סימולציה של ראיון עבודה, כולל משוב, על מנת לדעת מה ואיך לשפר.

א. מודעות לתקשורת בלתי מילולית

התקשורת הלא-מילולית (שפת גוף) הינה שכלול של מרכיבי הדיבור. זהו למעשה האופן בו משמשות הבעות פנים, תנועות, תנוחות וסוגים לא-מילוליים של הבעה להעברת מסרים.

  • מגוון הבעות הפנים והתנועות הינן מרכיב חשוב בתקשורת הלא-מילולית, ובדרך זו מועברים לסביבה רוב רגשותינו. חשוב לזכור כי חייבת להיות הלימה בין מה שאנו חשים ובין תנועותינו והבעות פנינו, כדי שהמסר יהיה ברור ואפקטיבי.
  • כדי שנשלוט בשפת הגוף שלנו אנו צריכים להכיר אותה, ואת זה אפשר לעשות בעזרת תרגול. ניתן לערוך תצפיות ולשים לב כיצד אנשים אחרים משתמשים בשפת הגוף שלהם. במידה ואין אפשרות לעשות זאת, רצוי לתרגל את הבנת האינטונציה בה נאמרים הדברים, האם מבטו של האדם שעומד מולנו מופנה אלינו (או קולו בכיווננו).
  • אפשר לבקש משוב מחברים ולשאול אותם מה הם קולטים משפת הגוף שלנו. כמו כן, ניתן לתרגל מול המראה ולזהות כיצד אנו משתמשים בשפת הגוף – לתרגל תיאום בין שפת הגוף לבין המסר המילולי שלנו, ולשלבם עם אינטונציה מתאימה.

ב. הופעה חיצונית

מה שאתם לובשים משקף את האישיות שלכם. לכן, בגדים לא מגוהצים, למשל, ישדרו למראיין שאתם מרושלים. יש להקפיד על הופעה אסתטית ועל לבוש סולידי:

  • לבוש חושפני וקצר מדי ישדר מסר לא נכון לגביכם.
  • רצוי לבחור בגוונים בהירים ונעימים לעין, לדוגמא: לבן, שמנת, תכלת, בז’ וכו’.
  • הקפידו לנעול נעליים סגורות במצב טוב (ללא שפשופים וקרעים). מסנדלי שורש, כפכפי אצבע ונעלי קרוקס, נוחים ככל שיהיו – רצוי להימנע לחלוטין בראיון עבודה. .
  • יש להקפיד על ריח גוף נעים, על צחצוח שיניים לפני הראיון, על ציפורניים מסודרות ונקיות ועל גילוח.

שלב הראיון

א. הצגת לקות הראייה בצורה עניינית

אחת השאלות המטרידות מועמד עם לקות ראייה או עיוורון, לפני ראיונות עבודה היא כיצד לספר על המגבלה. חלק מהמועמדים ינסו להמעיט מחשיבותה של המגבלה ולא לדבר עליה, אך זוהי טעות. המגבלה היא נתון קבוע, והיא חלק מהאדם העובד שאנחנו שואפים להיות – לא ניתן להתעלם ממנה ולהתייחס אליה כאילו אנו יכולים לדלג על כל האתגרים שהמגבלה מעוררת.

דגשים להצגת המגבלה:

  • מעסיקים רבים חשים לא בנוח להעלות שאלות הנוגעות ללקות הראייה. הדבר עשוי להותיר את המראיין עם שאלות לא פתורות, אשר עלולות להשפיע לרעה על החלטתו האם להעסיק את המועמד שלפניו. לכן, מומלץ להעלות את נושא המגבלה בצורה יזומה ופתוחה, אשר תאפשר למראיין להעלות את השאלות המעסיקות אותו.
  • לדבר על המגבלה בפתיחות מוגבלת – להציג את התחומים בחיינו בהם אנו יכולים לתפקד בצורה עצמאית, ולא להתעכב על הדברים שאיננו יכולים לעשות בגללה. מומלץ לדבר במונחים תפקודיים, אשר ידגישו את יכולותיו של המרואיין ואת החזקות שלו.
  • גם כאשר עולים נושאים מאתגרים, חשוב לספק למראיין את הפתרונות אליהם. כך למשל, במידה ותתעורר שאלה בנוגע להגעה אל מקום העבודה ולהתמצאות בו, מומלץ לספר על ההדרכה השיקומית אשר מעניקה כלים לניידות עצמאית ובטיחותית.
  • חשוב לשוחח על התחומים שאנו מבצעים בהצלחה הקשורים ישירות לתפקיד. לדוגמה: אדם שמתראיין לתפקיד מזכירותי, יספר כי הוא מיומן בתפעול מחשב ויספר אילו תוכנות הוא מכיר ומה הוא יודע לעשות (זאת כמובן בתנאי שיכולותיו הטכנולוגיות אכן טובות).
  • מעסיקים רבים חוששים מההיבט הבטיחותי של התפקיד, בייחוד במשרות פיזיות (מחסנאות, קמעונאות, חקלאות, ייצור). על המרואיין למשרה כזו לספר על הדרכים בהן הוא נזהר בסביבות מסוכנות: כיצד ביומיום הוא מתמודד עם סכנות שונות, בבית ומחוצה לו
  • לעתים, המראיין חושש להשתלבותו החברתית של עובד עם מגבלה בצוות הקיים. על כן, מומלץ כי בעת הראיון, המרואיין יסייע בהפגת החששות על ידי התייחסות להיבטים החברתיים במקום העבודה. כך למשל, ניתן לציין כי “אני מעריך/ה סביבת עבודה נעימה”, “חשוב לי להיות חלק מצוות” או “אני אוהב/ת להכיר אנשים חדשים וללמוד מהם”.
  • בתפקידים הכרוכים בעבודה בעמדה ממוחשבת, על המרואיין לדעת מראש באיזו טכנולוגיה מסייעת הוא משתמש. בעת הראיון, חשוב לספר למעסיק כי הוא זכאי לבדיקת נגישות, להשאלת ציוד ולהתקנתו, וכן לתמיכה טכנית בתפעולו. לצורך ליווי מקצועי של נושא ההתאמות במקום העבודה, פנו ל…

ב. היכרות עם מרכיבי הדיבור השונים

המסר שאנו מעבירים אינו חד-ממדי, והוא מורכב מהמרכיבים הבאים:

  • קול: יש לדבר בקצב מתון ואחיד, לא מהיר ולא איטי, להיזהר מדיבור מונוטוני ולשמור על קול חזק ויציב (לא לצעוק). חשוב לדבר בצורה ברורה – לא לבלוע מילים והברות, ולהקפיד על היגוי נכון של מילים.
  • ישיבה: יש לשבת בתנוחה רגועה על הכיסא, בגב זקוף, רגליים משוכלות/מונחות על הרצפה, ידיים על ידיות הכיסא או על הברכיים, לא לשחק בחפץ, לשים לב לתנועות בלתי-רצוניות המעידות על לחץ (הקפצת רגל, התעסקות בשיער וכו’), לא להכניס ידיים לכיסים.
  • מבט: יש להישיר מבט לדובר שמולך או לכיוון שממנו מגיע הקול.
  • ביטחון עצמי: חשוב להגיע מוכנים ולדעת על מה הולכים לדבר, להפגין שליטה בנעשה במפגש ובנושא השיחה.

ג. מענה נכון לשאלות

ישנן שאלות גנריות שנשאלות ברוב ראיונות העבודה בגרסה כזו או אחרת. אתרים רבים מאגדים את שאלות אלה ואת התשובות הנכונות עליהן. ניתן להיעזר בכך ולשנן את הנאמר, כמובן בהתאמה לנו ולכישורינו.

בשנים האחרונות, יותר ויותר מעסיקים נוטים לשאול שאלות לא צפויות, שעל פניו נראות שאינן קשורות לראיון העבודה או “לא סטנדרטיות”. הסיבה לכך היא שברצונם לבדוק עד כמה וכיצד המועמד מצליח להתמודד עם מצבים לא צפויים או מלחיצים, ועד כמה הוא ניחן בחשיבה מהירה, ביצירתיות, בגמישות מחשבתית, ואף בחוש הומור. אין דרך להתכונן לשאלות מסוג זה – אין תשובות נכונות או לא נכונות. שאלות אלו נשאלות על מנת לבדוק תהליך חשיבתי מסוים, ולכן יש לענות תשובת עומק שמראה על חשיבה תהליכית, ולא תשובה שטחית וקצרה. בסופו של דבר, מעסיקים מחפשים עובד שיהיה אדם טוב שנעים לעבוד איתו, מקצועי בתחומו, מחוייב ולויאלי לחברה/לארגון ולערכים שהיא מייצגת. תכונות אלו אמורות לבוא לידי ביטוי בתשובות לשאלות לא צפויות.

ד. נקודות מרכזיות נוספות שחשוב לזכור:

  • יש להקשיב היטב לשאלות הנשאלות, על מנת לענות תשובות מדויקות ככל האפשר. במידת הצורך, יש לוודא שהשאלה הובנה.
  • למרות המעמד המלחיץ, המראיין אינו שואף להכשיל. ניתן לדמיין שזוהי פגישת היכרות בלבד, ולנסות להתנהל מתוך הלך רוח פחות לחוץ וחרד.
  • יש לענות בכנות ולתת מידע אמיתי ונכון.
  • חשוב להקפיד שלא לדבר באופן שלילי על מעסיקים קודמים.
  • יש לזכור כי בסופו של דבר, המראיין מחפש אדם שבנוסף להיותו מקצועי ומסוגל לבצע את התפקיד כראוי, יהיה אדם חברותי שנעים לעבוד איתו. לכן, למרות הלחץ, חשוב לשמור על התנהלות חיובית, ידידותית ופתוחה.

המידע נכתב ע”י צוות תעסוקה – מגדל אור

להכרות עם תחום תעסוקה: