לעיתים אנשים עם מוגבלות הראייה או עיוורון נעזרים במלווה רואה, המאפשר להם לנוע בביטחון וביעילות בתוך סביבות שונות בשגרה ובחירום. המלווה יכול להיות קבוע כמו חבר/בן משפחה, או מלווה אקראי ברחוב המעניק סיוע נקודתי כמו חציית כביש, הגעה ליעד ספציפי וכדו'. במקרים אלו סביר כי המלווה האקראי אינו בקיא בטכניקת הנחייה מתאימה.
שימוש בטכניקה נכונה מאפשר בטיחות מרבית, הליכה נוחה לאדם עם הלקות בראייה וגם למלווה, וכן מאפשר לאדם עם הלקות שליטה מלאה על הקשר עם המלווה ואת האפשרות להפסיק להיעזר בו בעת הצורך.
מה היא הדרך המומלצת לפעולת ליווי פיסי?
- תיווך מילולי ויצירת מגע פיסי: תווך את פעולת המגע או הושטת מרפקך לעבר האדם עם מגבלת הראייה, גע עם גב כף ידך בגב כף ידו של האדם על מנת ליצור מגע ראשוני זהיר ומכבד
- הושט מרפקך לעבר האדם ואפשר לו לאחוז את פרקך בביטחון (איתור מיקום האחיזה מעל המרפק ע"י האדם לעיתים יתבצע באמצעות העברת ידו, לאורך הזרוע של המלווה, על מנת למקם את אחיזתו, מעל המרפק.
3. צורת האחיזה: האגודל של האוחז ממוקמת מעל המרפק בצד החיצוני של הזרוע של המלווה, שאר האצבעות נמצאות בחלק הפנימי של הזרוע. האחיזה צריכה להיות חזקה אך לא חזקה מידי.
4. התאמת תנוחת הגוף: כתף האדם עם מגבלת הראייה נמצאת מאחורי הכתף של המלווה. כאשר המלווה נמצא חצי צעד לפני האדם– בזווית של זרוע 90 מעלות. יש להמשיך ולהקפיד על מרחק זה בעת ההליכה המשותפת.
5. הפסקת קשר האחיזה: המלווה מסובב את ידו כלפי חוץ, תוך כדי שהוא פונה לכיוונו של האוחז. האוחז משחרר את אחיזתו. מומלץ ללוות את הפסקת הקשר בשיח מילולי. האוחז יכול להפסיק את הקשר כאשר הוא מעוניין בכך ע”י הפסקת האחיזה. האחיזה תיפסק ע”י המלווה לאחר הגעה למקום מוגדר.
6. קצב ההליכה: המלווה והאדם האוחז צריכים לנוע יחד בנוחות כצוות והמרחק בניהם יישאר קבוע. קצב ההליכה של המלווה צריך להיות מותאם לקצב ההליכה של האדם האוחז. יחד עם זאת, כאשר האדם האוחז מרגיש ביטחון וקצב הליכתו מהיר מידי ולא נוח למלווה, דבר העלול לפגוע ביכולתו של המלווה לשמור על הבטיחות, להגיב ולעצור בעת הצורך – עליו ליידע את האוחז ולנסות להאט את הקצב המשותף.
הערה חשובה:
במקרים בהם לאוחז יש צרכים פיסיים אחרים כמו צורך בתמיכה עקב קשיים בשיווי משקל, חשוב לבצע התאמות מקצועיות של טכניקת ההליכה עם מלווה.
בהצלחה!
נכתב על ידי ריטה לפיד, מנהלת מקצועית במגדל אור.