מאת- דפנה חיימוביץ ורסנו, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה, אחראית אבחון במגדל אור, מרכז שיקום לאנשים עם לקויות למידה ועיוורון

האבחון הפסיכולוגי תעסוקתי

רקע

בישראל קיימים כ-24,000 אנשים המחזיקים תעודת עיוור, המהווים כ-10% מכלל האנשים עם מגבלה המוכרים על ידי אגף השיקום במשרד הרווחה. 27% מהם בגילאי העבודה. בנוסף, עוד כ- 10,000 אנשים עם לקויות ראייה המוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי בגילאי עבודה. רבים מהם עוברים בשלב כזה או אחר של חייהם תהליך שיקום תפקודי ותעסוקתי באחד ממרכזי השיקום המתמחים בכך בארץ. השיקום התעסוקתי עוסק בשילוב בשוק העבודה, בהתאם ליכולות ולצרכים. על פי המודל הנהוג בישראל, תכנית השיקום, הכוללת לרוב גם מימון לימודים, נקבעת לרוב על סמך אבחון לימודי-תעסוקתי אשר נערך לאדם, לרוב   באופן חד פעמי ויחסית קצר-טווח.

אבחון תעסוקתי שיקומי (או הערכה תעסוקתית שיקומית), הוא מרכיב יסודי בייעוץ קריירה ובניית תכנית שיקום תואמת את צרכי ושאיפות האדם .  אבחון תעסוקתי שיקומי (Bolton, Parker & Brookings, 2008), מוגדר כ”תהליך מקיף ואינטרדיסציפלינרי של הערכת יכולותיו ומגבלותיו הפיזיות, המנטאליות והרגשיות של האדם, בכדי לזהות תוצאות אופטימליות לתהליך שיקום של האדם עם המוגבלות” (2000 ,Power).

תהליכי אבחון לימודי תעסוקתי כוללים, בדומה לאבחון תעסוקתי לאנשים ללא מגבלה, הערכה של כישורים, יכולות ומיומנויות; נטיות, מטרות וצרכים תעסוקתיים; והערכה אישיותית ובין אישית. האבחון לאנשים עם לקות ראייה דורש התאמות ייחודיות אשר יוצגו במאמר זה.

אבחון תעסוקתי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון

ראייה ירודה או עיוורון מוחלט מצמצמים מאוד את ספקטרום כלי האבחון. למגבלת הראייה עצמה יש השלכות על התמונה האבחונית שיש לקחת בחשבון. כמו כן, פעמים רבות ישנה התנסות מוקדמת "שלילית" עם כל מה שנתפס כ"מבחן" בבית הספר היסודי ובתיכון, והחסכים שהצטברו במהלך שנות בית הספר משפיעים על תוצאות המבחנים ומקשים על ביטוי הפוטנציאל האמיתי באופן מיטבי.

קיים קושי לבחון אנשים עם לקות ראייה או עם עיוורון במבחני כישורים סטנדרטיים בפורמט של נייר ועיפרון או בפורמט ממוחשב בשל בעיות מהותיות של היעדר נגישות. מאידך שימוש במבחנים הספורים שפותחו במיוחד עבור אנשים עם לקויות ראייה או עם עיוורון מציב סייגים לא מבוטלים. בשנים האחרונות קיימת העדפה הולכת וגוברת של אנשי מקצוע מתחום השיקום להשתמש באבחון אקולוגי לצורך הערכת מיומנויות ותפקוד. אולם, עריכת אבחון אקולוגי משולב בקהילה לאנשים עם לקויות ראייה או עם עיוורון מציבה אתגרים טכניים רבים אשר מסייגים את מידת היישום שלו. קיימים גורמים נוספים אשר מטים את תוצאות המבחנים המועברים ומקשים על ביטוי הפוטנציאל של המאובחן באופן מיטבי: בנוסף להתנסות ה"שלילית" עם מבחנים והחסכים הלימודיים והחברתיים, כך גם ביצוע האבחון במצב של מצוקה רגשית בעקבות המגבלה ובשלות נמוכה המקשה על הבנת הסיטואציה (כהן-חבושה, 1999). קושי משמעותי נוסף קיים בהערכה אישיותית לאוכלוסיות עם לקות ראייה או עם עיוורון. כך, למשל, השימוש במבחני אישיות השלכתיים קלאסיים, שרובם מתבססים על ראייה (ניתוח תמונות, בנדר, ציורים ועוד), בעייתיים בשל סוגיות של נגישות. בשל הצמצום והמגבלות של האבחון האישיותי, נוצר קושי לעמוד על מלוא המורכבות האישיותית של הפונה ועל הבדלים בין-אישיים בין הפונים. תוצאות האבחון של אדם עם לקות ראייה או עם עיוורון עלולות להתקבל באופן מוטה, דל, שטוח וילדותי, וכך, המאבחן יכול להתקשות להבין באופן מעמיק את אופיו, צרכיו, יכולותיו כוחותיו וקשייו. להערכה כזו עלולות להיות אחר כך השלכות משמעותיות על הגדרת התערבויות בתהליך השיקום, על ניהול תהליך השיקום באופן יעיל ובהמשך גם על גיבוש יעדים תעסוקתיים מתאימים. בנוסף לאמור לעיל, הערכת נטיותיו, שאיפותיו וצרכיו התעסוקתיים של הפונה עם לקות הראייה או עם העיוורון בכלים המשמשים להערכת אוכלוסייה רגילה, הוכחה כבעייתית (Jones, 1995), וככלל, אנשים עם מגבלות בכלל ומגבלות חושיות בפרט, הוכחו מחקרית כבעלי בשלות תעסוקתית נמוכה ואוריינטציה תעסוקתית מוגבלת, מה שמקשה על הערכה יעילה של הנטיות והצרכים התעסוקתיים בתחילת הדרך. להרחבה בנושא, מומלץ לקרוא את המאמר בנושא תעסוקת אנשים עם עיוורון או עם לקות ראייה – סקירת ספרות מאת דפנה חיימוביץ ורסנו.

האבחון הלימודי- תעסוקתי המונגש במגדל אור

מטרת האבחון הלימודי-תעסוקתי במרכז מגדל אור היא לבסס תמונה מקיפה ככל האפשר של מקבלי השירות, במטרה לסייע להם בגיבוש תכנית שיקום לימודית-תעסוקתית המתאימה עבורם. האבחון כולל מספר חלקים:

אבחון פסיכולוגי- תעסוקתי

מטרת העל של האבחון התעסוקתי היא להכיר את מקבל השירות ולהעריכו בשלושה תחומים עיקריים:

1. יכולות, כישורים, ידע, מיומנויות וסגנון תפקודי.

2. נטיות מקצועיות, תחומי עניין, שאיפות וצרכים תעסוקתיים, אוריינטציה תעסוקתית, בשלות וגיבוש.

3. אישיות- תפיסת מסוגלות ודימוי עצמי, כוחות וחולשות, מוטיבציות וכשרים בינאישיים, יחס למגבלה.

בכדי לגבש תכנית לשיקום לימודי-תעסוקתי עבור אדם עם לקות ראייה או עם עיוורון, יש לקבל תמונה מקיפה של האדם באותם פרמטרים שצוינו לעיל. לצד זאת, לאור המאפיינים הייחודים של לקות הראייה, לא ניתן לקבל תמונה מלאה ולסייע באופן אפקטיבי בגיבוש תכנית לימודית-תעסוקתית הולמת, בהיעדר התייחסות מקיפה למאפיינים התפקודיים של האדם. לאור האמור לעיל, כולל האבחון התעסוקתי במגדל אור גם חלק של מבדקים תפקודיים הכולל מספר שלבים כמפורט בהמשך.

  • מבדקים תפקודיים והערכה תפקודית-

1. "אינטייק" של עובדת סוציאלית– שמטרתו לבסס היכרות ראשונית עם מקבל השירות, לחבר למענים רלוונטיים נוספים ולסייע במיצוי זכויות. 

2. מבדק ראייה – שמטרתו להעריך את חדות הראייה של הפונה לרחוק ולקרוב, ולסייע בהתאמת עזרים אופטיים לשימוש יומיומי. המבדק נערך על ידי אופטומטריסטית מומחית לראייה ירודה אשר שייכת למכון לשיקום ראייה ירודה

3. מבדק תפקודי חיים וניידות– הנערך על ידי מורה שיקומית. מבדק זה מעריך את מאפייני הלקות הייחודיים (למשל- מידת סנוור, ראיית לילה, ראיית צבע ועוד), תפקודי ניידות (ניידות עצמאית במקומות מוכרים ולא מוכרים, שימוש בתחבורה ציבורית ועוד), כישורי חיים יומיומיים (בישול, כביסה, ניקיון וכדומה), שימוש באמצעי תקשורת (טלפון, כספומט וכו'). מבדק זה מספק תמונה תפקודית, פוטנציאל תפקודי והמלצות להדרכה שיקומית לפי הצורך.

4. מבדק התאמת עמדת עבודה ממוחשבת – לשם הערכת היכולת האוריינית, התאמת עזרים ממוחשבים וגיבוש המלצות לעזרים טכנולוגיים הנחוצים למקבל השירות לצורך שימוש מיטבי במחשב לצרכי לימודים/עבודה, והמלצות להכשרה במידת הצורך.

  • להרחבה על עזרים והנגשות
  • לשימוש בתוכנות הגדלה לחץ כאן.
  • עבודה עם תוכנות “קורא מסך"- לחץ כאן.

5. מבדק עברית– נערך למקבלי שירות שאינם דוברי עברית כשפת אם, על ידי מורה להשלמת השכלה, ומטרתו להעריך את השליטה בעברית בקריאה, כתיבה וביטוי בעל פה ולתת המלצות להכשרה רלוונטית במידת הצורך. תהליך האבחון המלא במגדל אור מהווה אינטגרציה של ממצאי המבדקים התפקודיים עם ממצאי האבחון הפסיכולוגי-תעסוקתי. כך, מתקבלת תמונה מלאה ואפקטיבית יותר שמסייעת בגיבוש תכנית השיקום המיטבית.

ג. ישיבת סיכום אבחון

 מתקיימת בסיום תהליך האבחון ומטרתה להעביר למקבל השירות משוב על ממצאי האבחון, ליידע את מקבל השירות והגורם המפנה בהמלצותיו ולנהל דיון משותף על גיבוש תכנית שיקום לימודית-תעסוקתית ייחודית למקבל השירות. בישיבה זו משתתפים: הפסיכולוגית התעסוקתית, מנהלת מקצועית ממגדל אור, מקבלי השירות, עובדת השיקום מן הביטוח הלאומי/עו"ס רווחה, וגורמים רלוונטיים נוספים בקהילה המלווים את הטיפול במקבלי השירות (כמו מטפלת, מתאמת שיקום וכדומה).

בנוסף, היות ותהליך הייעוץ והאבחון במגדל אור ממומן לרוב על ידי המוסד לביטוח לאומי/שירותי הרווחה, הממצאים מועברים בסיום התהליך לגורם זה בפגישה מסודרת ובדוח מסכם.

פירוט שלבי האבחון הלימודי-תעסוקתי המונגש במגדל אור

בתמונה- פירוט 6 שלבי האבחון התעסוקתי כולל סדר פעולה לפסיכולוגית
בתמונה- פירוט 6 שלבי האבחון התעסוקתי כולל סדר פעולה לפסיכולוגית

שלב ראשון- איסוף האינפורמציה

  1. טופס הפניה מובנה

2. אינטייק מובנה הכולל הכנה לתהליך האבחון +בדיקת המוכנות

3. קבלת אינפורמציה כתובה: מסמכים– תעודות מלימודים, מסמכים רפואיים, אבחונים קודמים
שלב שני- מבדקים תפקודיים

  1. אינטייק עם עו"ס

2. מבדק ראיה– אופטומטריסטית מומחית בראיה ירודה

3. מבדק מחשבים– התאמת טכנולוגיה מסייעת ובדיקת ידע בהפעלת מחשב

4. מבדק ניידות ותפקודי חיים– בדיקת יכולת הניידות ותפקוד העצמאיים

5. מבדק ידע בעברית– למקבלי שירות שאינם דוברי עברית שפת אם

שלב שלישי- אבחון לימודי- תעסוקתי מותאם
בהתאם לידע שנצבר במבדקים האחרים (אבחון ממוחשב ו/או בעל פה)

שלב רביעי- כתיבת טיוטת דו"ח מסכם הנשלח לכלל הגורמים לפני ישיבת הסיכום

שלב חמישי- ישיבת סיכום אבחון
בהשתתפות: הפסיכולוגית התעסוקתית, ר"צ תעסוקה עו"ס, פסיכולוגית מדריכה, מנהלת מקצועית, נציגת הגורם המפנה (עו"ש בטל"א/עו"ס רווחה), מקבל השירות. שלב זה מהווה חלק מתהליך האבחון וחשוב להגיע אליו עם נושאים לדיון ולא עם המלצות סופיות, על מנת לגבש את ההמלצות ביחד.


שלב שישי- גיבוש דוח סופי בהתאם להמלצות הסופיות, כולל פרוטוקול הישיבה

 

בתמונה פירוט 6 שלבי האבחון הלימודי תעסוקתי בתרשים זרימה כולל סדר הפעולות לפסיכולוגית התעסוקתית
בתמונה פירוט 6 שלבי האבחון הלימודי תעסוקתי בתרשים זרימה כולל סדר הפעולות לפסיכולוגית התעסוקתית

בתמונה- 6 שלבי תהליך אבחון לימודי תעסוקתי

  1. שיחת ייעוץ ראשונית
  2. הערכת כישורים, יכולות, סגנון עבודה
  3. הערכת נטיות תעסוקתיות, אוריינטציה ובשלות תעסוקתית
  4. הערכה אישיותית
  5. שיחת סיכום אבחון
  6. דו"ח מסכם

לאחרונה נערך סקר שביעות רצון מקבלי שירות מהאבחון התעסוקתי המונגש עבור אנשים עם  לקויות ראייה ועיוורון.

 מטרת הסקר הייתה להבין את מידת שביעות הרצון של מקבלי השירות משלבי האבחון השונים ואנשי הצוות המעורבים בו, לצורך למידה ושיפור השירות, ולברר מהם מוקדי התרומה העיקריים של האבחון לתפיסת מקבלי השירות, בכדי לחדד דגשים בתהליכי האבחון ובישיבות הסיכום.

הסקר הועבר למדגם מייצג של 32 מקבלי ומקבלות שירות, שעברו אבחון תעסוקתי בין השנים 2017-2022. הם התבקשו למלא סקר טלפוני אנונימי, בסיוע מתאמת השירות.

תוצאות הסקר

תרומת האבחון – 37-40% ממקבלי השירות ציינו את התרומה של האבחון בהרחבת הכיוונים התעסוקתיים והלימודים האפשריים וכן סייע בקבלת החלטה לימודית-תעסוקתית מתאימה.

התרומה המשמעותית של האבחון– בין 62.5% ל- 65.6% מהם התייחסו למידע שקיבלו אודות הישגיהם במבחני הכישורים ולכך שקיבלו תמונה מלאה על עצמם מגורם מקצועי אובייקטיבי. הממצאים מחזקים את הצורך בהמשך פיתוח כלי אבחון נגישים ומותאמים לאוכלוסיית אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון ומדגישים את הצורך במומחיות ספציפית של אנשי המקצוע העורכים את האבחון בהערכת אוכלוסייה ייחודית זו.

החסרונות העיקריים שמקבלי השירות הצביעו עליהם ביחס לאבחון, נגעו למידע לא מספק מבחינתם אודות הציונים במבחני הכישורים השונים, ולחוסר מבחינתם במידע אודות עיסוקים מתאימים בשוק העבודה לנוכח המגבלה ובסיוע במציאת עבודה בהמשך.

עוד עלה כי יש חשיבות רבה מבחינת מקבלי השירות לנושא של מתן מידע אודות עיסוקים נגישים. במגדל אור עובדים בימים אלו על הקמת מאגר יועצים בו אנשים עם לקות ראייה ועיוורון, העובדים בתחומים שונים ויכולים לתת מידע אודות התנסויותיהם בעולם העבודה.

אוגוסט 2022