נגישות דיגיטלית

סיכום מסמך שהוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה, המציג מידע ונתונים על אוכלוסיית אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה ומתמקד ב-2 מטרות עיקריות:

• הצגת מידע על חקיקה והסדרה בנושא העסקת אנשים עם עיוורון ולקות ראייה. 
• הצגת נתונים על אוכלוסייה זו, על השירותים הניתנים לה ועל חסמים מרכזיים בתעסוקה, כולל התמודדות עם סביבת עבודה ממוחשבת.

ממצאים עיקריים: 

• החוק העיקרי הנוגע לזכויות אנשים עם מוגבלות בתעסוקה הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 1998. תקנות החוק מתייחסות גם להשתתפות המדינה במימון ההתאמות הנדרשות להנגשת סביבת העבודה של עובד עם מוגבלות.
• שיעור המועסקים בקרב אנשים עם לקות ראייה חמורה בגילי 20-64 הוא 57%,לעומת 76% מהאנשים בגילאים אלו ללא לקות ראייה.
• שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם עיוורון וקושי רב בראייה קטן במידה ניכרת משיעור כלל האנשים עם מוגבלות.
• שכר העבודה הממוצע של אנשים עם עיוורון וקושי רב בראייה נמוך במידה ניכרת מהשכר הממוצע של כלל האנשים עם מגבלה וכן מהשכר הממוצע של האוכלוסייה הכללית.
• הרשויות הציבוריות פועלות בכמה דרכים לקידום התעסוקה של אנשים עם מוגבלות ראייה, ובהן: מתן שירותי שיקום מקצועי, הדרכה וליווי למעסיקים, סיוע במימון התאמות למעסיקים שאינם גוף ציבורי, סיוע במימון התאמות לשימוש אישי, השאלת אביזרי עזר, הפעלת מוקד תמיכה טכנולוגי, פיתוח תוכנות הנגשה בעברית ועוד.
• חסמי התעסוקה העיקריים העומדים בפני אנשים מוגבלות בראייה הם: דעות קדומות וחוסר מודעות ליכולות התעסוקתיות שלהם; קושי במימון התאמות במגזר הציבורי והפרטי; חוסר הדרכה למעסיקים; קשיים רבים בהנגשה של מערכות מידע וסביבת עבודה ממוחשבת.
• בעיית הנגישות של סביבת עבודה ממוחשבת לאנשים עם מוגבלות בראייה נובעת מחוסר הנגשה של מערכות מחשוב ושל אתרי אינטרנט. מצב זה אינו מאפשר את ביצוע העבודה ולכן מעסיקים נאלצים לוותר על העסקת מועמד עם מוגבלות ראייה.
• הצעות עיקריות לפתרון סוגיות אלו:
• הקמת חממה לפיתוח טכנולוגי שתפתח תוספי תוכנה להתאמת מערכות המחשוב לתוכנת קורא המסך. 
• חיוב מתכנתי אתרים או תוכנות לעבור קורס כתיבה נגישה.
• חיוב הרשויות הממשלתיות לרכוש רק טכנולוגיות נגישות.
• בחינת האפשרות להרחיב את מימון ההתאמות בעבודה לאנשים עם מוגבלות גם עבור גופים ציבוריים.

עוד על הממצאים ולקריאת המסמך המלא לחץ כאן 

למידע נוסף לשירותים בתחום התעסוקה  לחץ כאן

כתבה: ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון

מרכז המידע והמחקר-כנסת ישראל, מוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה

יוני 2017 

סיכמה: ריטה לפיד- מנהלת מקצועית מגדל אור