אתר נגיש

אתר נגיש הוא אתר שכל אדם, בין אם יש לו מוגבלות או לא, יכול לקבל ממנו את המידע ולבצע בו את הפעולות באמצעות החושים שיש לו.

דוגמאות:

  • אדם עם לקות ראייה שזקוק להגדלה משמעותית של הטקסט יוכל לעשות זאת ועדיין לקבל את כל המידע באתר – המבנה לא ישתבש והמידע לא יוסתר.
  • אדם עם לקות פיזית שאינו יכול להיעזר בעכבר כדי לנווט יוכל לעשות זאת באמצעות שימוש במקלדת בלבד (או באמצעות כל טכנולוגיה מסייעת המדמה מקלדת).
  • אדם עם חירשות יוכל לקבל את כל המידע המופיע בסרטונים ובקבצי אודיו באמצעות תמלול טקסטואלי או כתוביות.
  • אדם עם לקות קוגניטיבית יוכל למצוא את התוכן שמחפש בדרכים שונות למשל לפי תמונות או לפי שדה חיפוש חופשי.

אתגר ההנגשה

האתגר הגדול ביותר בתכנון ובביצוע ההנגשות הוא העובדה, שלכל לקות נדרשת הנגשה מסוג אחר:

  • עיוורון וקוצר ראייה: הגדלה של אותיות, יצירת ניגודיות מתאימה, תיוג של כותרות ועוד – באתרים, במסמכים ובאפליקציות.
  • חירשות וכבדות שמיעה: הוספת כתוביות ותמלול טקסטואלי או בשפת הסימנים – לקטעי אודיו, וידאו ואנימציה.
  • לקות קוגניטיבית: נדרש מנגנון שיפרש מילים לא רגילות, קיצורי מילים, ביטויי לשון ואופן הגייה של מילים כמו גם אפשרות לקבל הסבר שיפשט את תוכן המסמכים או הדפים.
  • לקות פיזית: מחייבת כי ניתן יהיה לבצע את כל הפעולות באמצעות המקלדת.

התקינה בנושא נגישות דיגיטלית

W3C הינו ארגון בינלאומי העוסק בתקינה ברשת שהתפתח בעקבות תקינת שפת ה HTML, השפה שבה כתובים אתרי האינטרנט. W3C – World Wide Web Consortium

WCAG אלו ההנחיות בנושא נגישות ברשת שפיתח ארגון W3C.
WCAG – Web Content Accessibility Guidlines

התקן הישראלי 5568 אימץ את הקווים המנחים של WCAG 2.0, עם התאמות קלות לישראל. בשנת 2020 יצא חלק ב שמתמקד בנגישות מסמכים.
מסמך – תקן ישראלי 5568, מסמך – תקן ישראלי 5568 חלק ב (מסמכים)

עקרונות מנחים לפיתוח אתר נגיש לפי WCAG 2.0

התקן מחולק ל- 4 עקרונות מובילים:

  1. בר הבחנה – ניתן להבחין ברכיבים השונים על גבי המסך, כל אחד באמצעים הנתונים לרשותו.
    לדוגמה: כאשר העמוד באתר מורכב מתמונות, כפתורים, קישורים, כותרות וטקסט יוכלו גם המשתמשים בקורא מסך להבחין בכך בקלות באמצעות שימוש בקיצורי מקלדת מתאימים.
  2. ניתן להפעלה – הרכיבים מעוצבים באופן שמשתמש יכול להפעילם והם נתמכים על ידי טכנולוגיה מסייעת.
    לדוגמה: כאשר העמוד מכיל קישורים, כפתורים, רשימות נפתחות ועוד, נוכל לבצע את כל הפעולות גם כאשר נשתמש במקלדת בלבד (ללא עזרת עכבר).
  3. ניתן להבנה – ניתן להבין בבהירות כיצד להפעיל את הממשק.
    לדוגמה: כאשר מילאנו טופס מקוון ושגינו, נוכל להבין את השגיאה, לאיזה שדה היא שייכת ומה עלינו לתקן.
  4. יציבות – הקוד של האתר כתוב בצורה תקנית וסטנדרטית כדי שטכנולוגיה מסייעת (כגון קורא מסך) תוכל לפרש אותו.
    לדוגמה: כאשר קוד האתר לא כתוב בצורה תקנית, מרבית הדפדפנים יוכלו להתעלם מהשגיאות כך שהאתר ימשיך לעבוד בעוד שקורא מסך או שימוש במקלדת עלולים להשתבש.

5 שאלות לבדיקה ראשונית

חשוב לשים לב – גם אם תוצאת הבדיקה הראשונית היא נגישה, הדבר איננו מבטיח שהאתר נגיש. יש לבצע סקר נגישות מקיף.

  1. האם כל מה שאני יכול להפעיל באמצעות עכבר יכול אדם אחר להפעיל עם מקלדת בלבד?
    (השתמשו ב tab כדי לנווט במסך ו- enter כדי להפעיל)
  2. האם כל המידע נמצא במסך וניתן לקרוא אותו גם לאחר שהגדלתי את התצוגה ב 200%?
    (הגדילו באמצעות ctrl+, כדי לחזור למצב תצוגה רגיל לחצו על ctrl ו- 0 בו זמנית)
  3. האם לאחר מילוי טופס בצורה שגויה קיבלתי הודעות שגיאה מתאימות בסמוך לשדה הרלוונטי?
    והאם לאחר מילוי בצורה נכונה קיבלתי הודעת הצלחה?
  4. האם כל תוכן באתר שאני יכול לשמוע יכול אדם עם חירשות לקרוא?
    (תמלול לקטעי וידאו ואודיו)
  5. במידה ויש וידאו/אודיו שמתנגנים אוטומטית מעל 5 שניות – האם ניתן לעצור אותם?
    (נסו לעצור באמצעות מקלדת בלבד)

כלי בדיקה וחומרים נוספים

לפרטים ולקבלת סקר וייעוץ על ידי מומחים לנגישות דיגיטלית:
יעל סלע, מומחית נגישות דיגיטלית מוסמכת | נייד: 054-5703322

אודות יחידת הנגישות הדיגיטלית במגדל אור